יום ראשון, 27 בינואר 2013

"מסע-לה"- מסע אל נפלאות הסנטור



בס"ד


כדרכי בקודש... גם הפעם עמודת ה- "3 ב-15" הביאה לידי אלבום שחיפשתי זה מכבר.. "מסע-לה" אלבומו האינסטרומנטלי של אלדד לוי נגן הסנטור הפרסי המצוין יצא לפני כשלוש שנים.

הסנטור הפרסי הינו כלי עתיק יומין שיש המייחסים אותו אפילו לכלי שנגנו בו בבית המקדש "הפסנתרין" שמוזכר בספר דניאל. הכלי עשוי מעץ אגוז בדרך כלל ומתוחים עליו 120 מיתרים, על מנת להפיק את הצליל מקישים על המיתרים עם שני פטישי עץ דקים המגולפים בצורה ייחודית ונקראים מזרבים.

הסנטור נחשב לכלי לא פשוט לנגינה ואלדד לוי נחשב לאחד הנגנים הטובים בארץ עליו. הוא ניגן בעבר עם אביתר ומאיר בנאי, שוטי הנבואה, אברהם טל ועוד.

להפקה המוסיקלית של האלבום חבר לאלדד המוסיקאי המוכשר ראובן ברנסבורג שעיבד את רוב שירי האלבום. הלחנים כולם מקוריים של אלדד.

האלבום מחולק לשני דיסקים האחד שקט יותר ונקרא "עלות השחר" ואילו השני "שמחה", אני התחברתי באופן חד משמעי לחלק השמחה של האלבום שתפס את אוזניי הרבה יותר. כל חלק כולל 6 רצועות.

הלחנים קליטים ונעימים מאד והעיבודים מעניינים, צלילו של הסנטור נעים ועשיר והשילובים עם נגנים מהשורה הראשונה בארץ מיוחדים ומעניינים. ניתן לציין את נגן כלי הנשיפה אייל סלע, אודי בן כנען שמנגן על לירה כלי מיתר רוסי עתיק יוסי לוי – תופים, אורן צור- כינור ועוד רבים וטובים.

לחניו של אלדד, במיוחד אלו הקשורים לשמחה, נעמו לי מאד, אציין את "סקולטי" הנפלא שפותח את אלבום השמחה, ניגון שמח ומקפיץ עם נגיעות איריות עמוקות שנפתח בנגינת החליל אירי של איל סלע.

רצועות נוספות נפלאות: "באלקני", על נגינת הכינור הנפלאה אחראי נתנאל זלבסקי בנו של היוצר צבי זלבסקי. מומלץ להאזין בקשב לקטע הוירטואוזיות המדהים של אלדד לקראת הסוף.

"אביה" האנדלוסי הרגוע מעט יותר, גם פה הלחן הנפלא בליווי האקורדיון של ויטאלי פודולסקי מרתק ומרגש והוא מקבל תפנית מבחינת המקצב לקראת סופו.

"צועני", במקצב הפולקה שמשמש כג'ינגל של תוכניתה המצוינת של דבורה קיציס "שירה חדשה".
מתוך חלקו השקט של האלבום התחברתי יותר ל"געגוע" אותו מגדיר אלדד כ"תנועות מוסיקליות הנוגעות בזמן שהיה ויהיה..." ואת "מסתורין" המעניין, על נגינת חליל הנאיי בשיר אחראי הפייטן דוד מנחם שמתארח בעוד שתי שירים נוספים.

לסיכום, חלקו השמח של האלבום מושלם באוזניי חלקו השקט פחות תפס את אוזניי אך גם בו יש קסם רב. "מסע-לה" הוא אלבום מעולה ל"ניקוי אוזניים" והנפש מבלי לוותר על סטנדרטיים מוסיקליים ועל סאונד משובח.

5 מתוך 7 בסולם האיכות




יום חמישי, 24 בינואר 2013

תכף אשוב - על אלבום הבכורה של יובל פרוינד



בס"ד



בס"ד
יובל פרוינד (37) מהגליל העליון ידוע יותר כסופר, הוא הוציא לפני כשנתיים את הספר "ניצוצות" המפרש את דבריו של הרב קוק בשפה בהירה יותר, הספר זכה להצלחה רבה ונמכר מעל 12 אלף עותקים.
אלא שיובל לא הסתפק במדיום הספרותי ובגיל מבוגר (32) החל ללמוד לנגן בגיטרה ולהלחין שירים מי ששימש אז כמורהו לנגינה של יובל היה - גל דהן שהפך עם הזמן למפיק המוסיקלי של אלבום הבכורה של יובל "תכף אשוב".

גל הוא חלק מהרכב הג'אז והבלוז "דה פינקלס בנדיט" חבורתו של המוסיקאי המוכשר הגיטריסט אסף פינקל, לצורך הנגינה באלבומו של יובל גייס את גל את החברים (בלי פינקל) שבאו לנגן את כל שירי האלבום, שיתוף הפעולה ההדוק של הנגנים במשך שנים ניכר במוסיקה ומוסיף לה רבות. נגן נוסף באלבום הוא הכנר המעולה, אורן צור, שניגן בכינור וויולה.

יובל כתב את כל הלחנים באלבום, כשכולם חוץ מאחד (טוב ה') הם גם עם מילים מקוריות שכתב יובל, הוא עוסק בשיריו בהתמודדויות של היום יום אל מול ה' ואל מול הקרובים. נהניתי מאד ממילות השירים של יובל והתחברתי לכמה מהם. האלבום עובד בסגנון רוק ובלוז, סגנונות שמיטיבים להעביר את השירים של יובל.

האלבום נפתח ב"להתחיל ממךָ" דואט מקסים של יובל יחד עם הזמר אהוד בנאי, הקשר של השניים החל לפני שנים רבות ואהוד שמח לבוא ולהשתתף באלבום, שמעתי את אהוד שר בכמה דואטים בשנים האחרונות ובדרך כלל אני פחות מתחבר לשירתו של אהוד שנשמעת לי לעיתים קצת עם דיסטורשן. אל תבינו אותי לא נכון אני אוהב מאד דיסטורשן אבל בגיטרות... בדואט עם יובל נשמע אהוד רך הרבה יותר מהרגיל והסאונד הזה מחמיא לו במיוחד.

שירים נוספים מומלצים שתפסו את אוזניי, "מי מריבה" - שיר מעניין שיצא גם כסינגל שהמסר העולה ממנו כי גם בעת מריבה מתקיים סוג של קשר וכפי המשפט הידוע "היפך האהבה אינה שנאה כי עם התעלמות". קולו העמוק של יובל על רקע האקוסטית נשמע מעולה.

"מוצאי תשעה באב" – שיר רוק שמזכיר לי את עדי רן בימי "אל תכה בסלע" אלבומו השני. יובל מיטיב לשיר על מצע הריפים ה"מלוכלכים" של החשמליות בשיר ושירתו הצרודה מעט נשמעת כצעקה של תחנונים, העיבוד הרוקיסטי המצוין של גל דהן בשילוב כלי המיתר של אורן צור הופך את השיר למשהו אקסטזי ומרתק.

"טוב ה'" - שיר רוק שמזכיר לי את עבודותיו של ג'וני שועלי המצוין וזו מחמאה גדולה. הלחן של יובל נעים וגם פה הוא נותן מקום לרוקיסטיות בועטת מצד אחד ומרגשת מצד שני.

"תכף אשוב" – שיר הנושא של האלבום בסגנון רוק עם נגיעות לטיניות שנפתח בנגינת הפיציקטו של אורן (ללא הקשת), השיר עוסק במערה אליה אנו המין החזק נוהגים לברוח מידי פעם... אל דאגה אנחנו תכף שבים עם "לב ופנים".

"לבד ביער" שיר שקט ומרגש במקצב השש שמיניות הרוקי, השיר עוסק בתפילה ישירה אל בורא עולם. קטע הסולו של הפסנתר בסוף השיר יפיפה במיוחד.

מומלץ גם להאזין ל"שנים אוחזים" שיר מרתק העוסק בקשר שבין האב לבנו וכמובן לשיר שחותם את האלבום "בלוז שטיפת כלים", שיר בלוז הומריסטי משובח שאני בטוח שחלק גדול מהקוראים יזדהו עם המשפט "מוצאי שבת ליד הברז, בלוז שטיפת כלים"...

אהבתי את הרוח של האלבום את הרוק שהוא משדר לאורך כל השירים ואת כתיבת המילים המיוחדת של יובל והרעיונות המעניינים שהוא מעביר בכתיבתו. כשכל אלו ארוזים בלחנים נעימים עיבודים טובים וסאונד משובח התוצאה איכותית ומהנה מאד.

6 מתוך 7 בסולם האיכות
.


.






יום שבת, 19 בינואר 2013

קבעתי את מושבי - חוויות מהופעת ההשקה בירושלים



בס"ד


אני בהחלט יכול לכתוב ששמחתי להשתתף בהופעת ההשקה של אהרן רזאל לאלבומו החדש "קבעתי את מושבי" שיצא לפני כחודש.

ההופעה התקיימה בצוללת הצהובה בירושלים, מקום שמעורר אצלי זיכרונות בנוגע לאהרן. הפעם הראשונה שראיתי את אהרן בהופעה הייתה באולם הזה, אם זה תקין לקרוא למקום הזה "אולם"... :-)

האירוע המדובר היה הופעה כפולה של הקרן לירושלים, אהרן רזאל שהיה מופיע בזמנו יחד עם האיש והסקסופון דניאל זמיר כשאחריו הופיע הזמר עדי רן שאף ביצע יחד עם אהרן את "הסנה בוער" בדואט. שניהם סימנו אז את פריצת הדרך של המוסיקה היהודית כשעוד לא ידעו איך לאכול את זה וקראו לזה "מוסיקה אלטרנטיבית"... אהרן היה אז לפני יותר מעשור עדיין בימי השוואלים הלבנים שלו  ("הייתי קונה אותם בחנויות לוילונות...") ובהחלט היה מעניין הפעם ליצור השוואה בין שתי הדמויות אהרן של השוואלים ואהרן של "קבעתי" הדומות אך שונות בתכלית...
 
בתור אחד שהשתתף גם בהופעת ההשקה של האלבום הקודם של רזאל, "מה עשית היום", התחושה הפעם הייתה שאהרן קלט את העניין של "הופעות השקה" וביצע את זה בצורה מושלמת, בשונה מההופעת ההשקה של האלבום  הקודם בה ניגן את כל שירי האלבום בזה אחר זה בעיבודים דומים לאלבום מאד וכמעט ללא שירים מהקריירה הארוכה והמפוארת שלו, הפעם פתח אהרן את ההופעה בלהיטו הראשון "צא מן התיבה" ושירים נוספים מאלבומיו הקודמים, שיר ציון, שיר המעלות שלאחר ביצועו הסביר אהרן את תמיהתי משכבר ימים לשיבושים המחרידים בפיסוק להם קראתי בכתבה על האלבום בו הופיע השיר, "זמן הגאולה" – מילים ולחן אהרן רזאל... "רציתי לקבל תמלוגים גם על הלחן וגם על המילים..." הסביר אהרן.

הביצועים לשירים החדשים מהאלבום היו מצוינים הלהקה שהורכבה ממיטב הנגנים, דודי סתר הגיטריסט המצוין, שניכר בכל סולו וריף שהוא מחובר למוסיקה הזו,  הקלידן המעולה אחיה אשר כהן-אלורו שבזמן האחרון מנגן על כל בימה רעננה ומראה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, קובי קלאר – בס, ואלימלך גרונדמן (לייזר לויד) על התופים.

אהבתי שבניגוד לאלבום אהרן בחר לבצע את השירים ללא הבראסים (המיותרים לדעתי) שבאלבום כך שהתוצאה ערבה לאוזניי מאד.

נקודת השיא של ההופעה הייתה כאשר אהרן הזמין לבמה רביעיית כלי מיתר – שתי כינורות ויולה וצ'לו שביצעו יחד עימו כמה שירים רובם מהאלבום החדש – כמה תפילות,השקיפה אך גם את "עולה בשביל" מהאלבום הקודם. קטעי המיתר במיוחד אלו שהם היוו בהם המרכז היו מרגשים ומיוחדים והיוו בחירה מושלמת ושדרוג משמעותי להופעה אם כי ההגברה שלהם לא הייתה מספיק נכונה.

השיר המרגש ביותר בעיניי "דעתי עליה" בוצע גם הוא יחד עם כלי המיתר כשבסופו הקהל לא הניח לאהרן והמשיך לשיר את הפזמון שלושה פעמים נוספות כשהלהקה מצטרפת לשירה הסוחפת.

להדרן קינח אהרן עם להיטו הגדול "הסנה בוער" שיצא לפני 16 שנה.. קבעתי וכמה תפילות יחד עם רביעיית המיתרים.

על אף שבפעם הבאה זה יהיה נחמד אם הופעות יתחילו לפני עשרה 11 בלילה (לא מגיע לי עונש שאין לי רכב), אני חייב לציין כי ההופעה הייתה מענגת והשיקה את האלבום בצורה הטובה והמרגשת ביותר תוך כדי נתינת דגש גם לאלבומיו הקודמים של אהרן וגם ללהיטים החדשים.