יום שישי, 22 בפברואר 2013

מים - אלבומו הראשון והאחרון של אודי טופלברג ז"ל



בס"ד



"מים" אלבומו של אודי טופלברג שיצא לפני כ-13 שנה בלייבל "מי"ם" של  נענע דיסק, הוא הרבה יותר מסתם אלבום, זהו בעצם סיפור חיים עצוב ומרגש כאחד. עצוב בגלל כובד המשא שלו ומרגש גם משמחה שהיוצר הצליח לגבור על כל הקשיים העצומים ולהגיע לתחושת היצירה וההשלמה של פרויקט מסובך ומורכב כזה.

כשאני אומר פרויקט, אני מתכוון ליצירה של אלבום שלם, שהמלחין כותב השירים והזמר הוא נכה 150% ובקושי יכול לדבר...

אודי טופלברג ז"ל, גיטריסט מחונן ובוגר המחזור הראשון של בית הספר למוסיקה רימון. בגיל צעיר חלה אודי בטרשת נפוצה מחלה איומה הגורמת בסופו של דבר לאובדן יכולת התזוזה. אודי נאבק במחלה שנים ארוכות וטרגיות שבמהלכן מצבו התדרדר. עם השנים נאלץ אודי לעבור מגיטרה חשמלית עליה הפליא לנגן לגיטרה בס בה התנועות עדינות פחות, עד למצב בו לא יכל כבר לנגן...

במהלך השנים חזר אודי בתשובה ולמד בישיבת "נתיבות עולם" בבני ברק תוך כדי שהוא מתעקש להתנייד ולא להיכנע למחלה. חבר שהכיר את אודי באותן השנים סיפר לי, "מעולם לא ראיתי את אודי מתלונן על משהו, תמיד שמחה, חיוך, הכרת תודה בצורה שקשה להאמין עד כמה אדם מוגבל כל כך יכול לשמוח כל כך...".

אינני יודע האם ניתן לתאר טרגדיה של אדם שיכולת התנועה נלקחת ממנו, של אומן מוכשר שיכולת היצירה נלקחת ממנו באכזריות דבר שרק מעצים את פועלם של אנשים מיוחדים וטובים כל כך שהצליחו להגשים לאודי את חלומו הגדול.

את אודי הכיר בתחילת מחלתו עוד כנגן תל אביבי, הגיטריסט המוכשר, אסף פינקל, שהיה מגיע מידי פעם לנגן בצוותא יחד עם עוד כמה נגני גיטרה מוכשרים. לפני כעשרים שנה פנה חבר משותף לפינקל וסיפר לו כי אודי רוצה להוציא אלבום משיריו.

אינני מרבה בנסיעות כדי לפגוש אומנים, בעידן הוורטואלי אפשר לפגוש כל אדם דרך הספה הרכה... אבל סיפורו של אודי משך אותי כבחבלי קסם וגרם לי לנסוע במיוחד צפונה לקיבוץ משמרות.

התארחתי באולפני קלמנטינה של ידידי ורעי, ישראל כסיף. שם פגשתי את אסף פינקל. אסף שיתף בזיכרונות מההקלטות ולמרות השנים שחלפו אסף הפליא לנגן את שירי האלבום הסוערים רק על גיטרה אקוסטית.

"פנה אליי חבר משותף ושאל אותי אם אני אוכל אולי לסייע להוצאת השירים. אודי כבר לא יכל כמעט להתנייד לבד, וגם לשיר היה קשה לו. במשך תקופה ארוכה היינו נפגשים ולאט לאט קטע אחרי קטע הוא העביר לי את השירים שכתב והלחין. באותה תקופה גם ליוויתי אותו לטיפולים רפואיים אליהם היה צריך ללכת" סיפר אסף, "אודי היה איש מצחיק מאד למרות המחלה הקשה, אך אסור היה לו לצחוק... צחוק גרם לו לקשיים בנשימה עד מצב של החנקות שהצריכה טיפול רפואי דחוף כך שהיינו נמנעים בכוח מלצחוק למרות שפעמים רבות הצחוק היה נמצא בקצה...".

אסף פינקל, בסיועו של מפיק הרוק הישראלי הנודע, חיים שמש, שנרתם לעניין ארגנו את הנגנים. כולם מהשורה הראשונה בארץ, מיכה מיכאלי, ז'אן פול זימבריס, מיקי שביב, אביב ברק(נקמת הטרקטור), אייל גלזנר (מיומנה) אסף מרוז (איפה הילד) ועוד, ההקלטות נערכו באולפני די בי, אחד האולפנים האיכותיים ביותר. כל אלו נעשו ללא תמורה ובהתנדבות מלאה של הנגנים של אולפני די בי בבעלותו אורי פירסט ושל טכנאי ההקלטה, עופר עיני, שבמסירות היה מעלה את אודי במדרגות ומקליט אותו כל פעם לסשן קצר של כמה דקות עד שאודי היה מתעייף ולא מסוגל להמשיך. 
אודי היה כבר במצב חמור ולא היה מסוגל להקליט בטייק אחד יותר ממילה או שתיים.. מדובר בתקופה בה היו משתמשים בסרטי הקלטה שאותם היה צריך לגלגל חזרה... למותר לציין שהעבודה ארכה כמה שנים.

אסף סיפר לי כי בחלק מהקלטות היה צוות צילום שצילם את התהליך המרגש אך לא הצלחתי ליצור קשר עם אלו שהיו מעורבים בצילומים.

על ההפקה המוסיקלית והעיבודים המעולים אחראי אסף פינקל שכמובן גם ניגן את הגיטרות בכל האלבום.  
באלבום יש 11 שירים שכולם נכתבו על ידי אודי, השירים לא תמיד קלילים להאזנה חלקם מלאים בכאב ובתהייה שלא תמיד קל לשאתה אך כמעט תמיד בתוך הכאב של אודי ישנה תקווה והודאה מן קונטרסט שקשה לעתים להכיל.

האלבום היה חלוצי מאד מבחינת התכנים והמוסיקה שלו, בתקופה בה הוא הוקלט לא הייתה כמעט מוסיקה יהודית מקורית, האלבום הוצע למכירה כמה שנים לאחר שהוקלט ממש בתחילת עידן המוסיקה היהודית והפריחה הגדולה אותה אנו חווים בשנים האחרונות.

החוויה הראשונה שלי מהאלבום לו האזנתי כנער בן 18 הייתה קשה ואפילו ניתן להגדיר אותה כ"מזעזעת", ייסוריו הגופניים והנפשיים של אודי אותם הוא לא מהסס לגולל בשירי האלבום לא קלילים ופשוטים להאזנה. אודי נע בין כעס כאב ואפילו התרסה כלפי שמים ובמשפט שלאחריו הוא מודה באופן מוחלט לבורא עולם. הניגודיות בין ה"איוב" שבתוכו לבין ההודאה הבאמת עמוקה שלו יוצרת תוצאה שהשפיע עליי והקשתה עליי באופן אישי.
דוגמא בולטת לכך היא המשפט המטלטל אותו בחר אודי לכתוב על קידמת העטיפה "רק אלוקים יכול להכאיב כל כך עד שאני מתפוצץ.. ורק אלוקים יכול להנעים כל כך עד שאני מתפוצץ... ותודה על הכל".

עם השנים והבגרות הצלחתי יותר להרגיש את אודי ולמצוא מקום גם לכאב שלו, האם כל השירים אמורים להיות קלילים ומחוייכים? האם החיים של כולנו תמיד קלילים? זהו אלבום של סיפור חיים לא קליל כלל וכלל ועדיין ניתן לשמוע באופן ברור משיריו את התקווה וההודאה.
 
האלבום ברובו הוא אלבום רוק תל אביבי איכותי בסאונד נפלא, אציין כמה שירים ממנו, שיר הנושא של האלבום "מים" שזכה בזמנו לפני כ -13 שנה להשמעות לא מעטות בערוצי הרדיו הפיראטיים והופיע גם באוסף הראשון של הלייבל מי"ם. זהו שיר רוק- תפילה עם ריפים מעולים שמנוגנים על ידי אסף פינקל מומלץ להאזנה בווליום גבוה. לטעמי, אחד משירי הרוק היהודי הטובים ביותר.

"הולך לי על המעקה" שיר לא פשוט שעוסק במצבו של אודי שימו לב לסאונד העמוק הנפלא של הבס של מיקי שביב ולסולו הבס שנכתב על ידי אודי עצמו.

"כל כך" – שיר רוקנרול מעולה שכולל גם קטע ראפ חביב. "שבת" שיר שקט שמלווה רק עם הגיטרה של אסף.

מי שאוהב את הטלטלות וה"דכאון" יכול להאזין ל"מה יהיה" שיר עצוב וכואב על מצבו של אודי.

שוב, לא מדובר באלבום קליל להאזנה אלא באלבום הדורש האזנה משמעותית יותר. השירים המיוחדים והעיבודים הנפלאים בשילוב הסאונד האיכותי כל כך מהווים תשלום הוגן על הזמן המוקדש לו. 

כמו שפתחתי, הפרויקט המרגש יצא עוד בחייו של אודי ז"ל ומהווה השראה לכולנו מה ניתן לעשות מכסא גלגלים במצב חמור כל כך. מרגש לראות התגייסות נפלאה כל כך של מפיקים טכנאים בעלי עסקים ואומנים שוויתרו על טובתם האישית והקדישו מזמנם ומרצם עבור הצלחת האלבום ללא כל תמורה. בטוחני שאודי ז"ל לו הגשימו את חלומו הגדול הכיר להם טובה על כך בכל ליבו.

ניסיתי במהלך ההכנות לכתבה לאתר קרובי משפחה או חברים שיוכלו לתת לי חומרים על אודי כדי שאוכל להנציח בצורה הטובה ביותר את אחד מחלוצי המוסיקה היהודית המקורית שלצערי נעלם אשמח אם מי שיש לו חומרים רלוונטיים להנצחתו של אודי ייצור עימי קשר דרך הבלוג.

6 מתוך 7 בסולם האיכות





יום שלישי, 12 בפברואר 2013

"מוצא מקום" בליבי - על אלבום הבכורה של ניצן חן רזאל



בס"ד

ניצן חן רזאל, אחד מנגני הכינור היותר מוכשרים ובן דודם של יונתן ואהרן רזאל הוציא לפני כחודש אלבום בכורה אוונגרדי מרתק ומרגש – "מוצא מקום" אלבום שמיטיב להעביר את החוויה שלו מעולם הפיוטים האשכנזי אליו נחשף במהלך עבודתו כתחקירן באתר "הזמנה לפיוט" שם נדרש לאסוף את פיוטי אשכנז דבר שהתפתח לבסוף למופע מיוחד בפסטיבל הפיוט ולמופעים של "קהילות שרות" ובסופו של דבר לאלבום המרתק שלפנינו.

ניצן מנגן ב15 שנה האחרונות בהקלטות ובהרכבים רבים ומגוונים. ביניהם הוא מלווה כבר שנים ארוכות את אהוד בנאי, הברירה הטבעית, שולי רנד, רבע לשבע ועוד רבים וטובים.

נגינתו של ניתן היא מיוחדת והוא מתייחס לכינור בדרכים מגוונות הרבה יותר ממה שרגילים לראות אצל כנרים קלאסיים, זכיתי לראות אותו כשהתארח בהופעה של הזמר ישי ריבו כיצד הוא משתמש מידי פעם בטכניקת נגינת פיציקטו מיוחדת כשהוא מחזיק את הכינור כאילו הוא גיטרה ומלהטט גם עם אפקטים שהופכים את הכינור למשהו מיוחד שלא הכרתם...

כל הלחנים באלבום חוץ מאחד (מוצא מקום- שיר הנושא שנכתב על ידי ניצן) הינם לחנים מסורתיים שחלקם מוכרים וחלקם הם אוצרות שדלה ניצן מארכיונים מאובקים או למד מחזנים מבוגרים שעוד נושאים את מסורת פיוטי אשכנז.

ההפקה המוסיקאלית של האלבום שנעשתה על ידי גיל סמטנה (מאיר בנאי, אהוד בנאי ועוד) מגוונת ומיוחדת מאד וריתקה אותי באופן מיוחד.

האלבום נפתח ב"אדון עולם" שיר שמקורו בחסידות פוריסוב, הכנר יהושע רוכמן, שאביו היה מהעיר פוריסוב לימד אותו לניצן. בנגינת הגיטרות בשיר מתארח אהוד בנאי איתו מופיע ניצן יותר מעשור. את קולות הרקע בשיר מבצע סולן להקת המדרגות אילן דמרי יחד עם גיל סמטנה. שירתו של ניצן מלאה בתום וניכר כי הוא מנסה פשוט להתכוון למילים דבר שמתאים מאד לאישיותו הצנועה של ניצן ומוסיף חן רב לשירתו.

תפסו את אוזניי באופן מיוחד "אלף בית" ניגון שמקורו ביהודי בבל- עיראק, ניצן למד את השיר בילדותו בבית הכנסת של דודו מיכה רזאל אביהם של האחים רזאל שניחוח השבתות איתו מילדותו הפך לאחד מאלו שמשכו את ניצן בבגרותו לבית הכנסת ולמצוות. השיר חוזר על שמות האותיות והוא מלא שמחה וחיוך.

"אנעים זמירות" בביצוע בניחוח אפריקני מיוחד שמצד אחד שומר על המונוטוניות האפריקנית עם ייחודיות המעברים של הכינור של ניצן, קולות אהוד בנאי גיטרה הזמר ארז לב ארי. "דע לך" בביצוע רוקיסטי לא צפוי ומוצלח במיוחד כשעל הגיטרות החשמליות אחראי הנגן והמעבד המוכשר נחמן הלביץ.

"לך אלים" אחד הביצועים המרגשים באלבום, פיוט של רבי בנימין בן זרח בלחן שמקורו מקהילת אלזס. ניצן מבצע את הפיוט בדרמטיות מלאת רגש.

"מזמור שיר" ביצוע מעולה ומיוחד למזמור מתוך קבלת שבת, השיר יצא גם כסינגל בטרם יציאת האלבום. הביצוע המיוחד נע בין דיסקו עם נגיעות של מוסיקה קלאסית לבין מוסיקה מזרחית ניתן לשים לב לקולות והשירה של אילן דמרי, גיטרה חשמלית ארז לב ארי.

"מוצא מקום" שיר הנושא של האלבום והיחיד המקורי לגמרי של ניצן שעוסק בבית הכנסת בו תמיד מוצא ניצן מקום, ניתן לשמוע בפתיח של השיר את טכניקת הנגינה המיוחדת של ניצן על הכינור.

לסיכום, מדובר באלבום מיוחד מאד, עשיר מוסיקלית ותרבותית. ניצן מפליא לנגן על הכינור ועל ליבות מאזיניו כשביצועיו מלאים התום והנקיים ממניירות חודרים אל הלבבות. אני חייב לציין גם את העטיפה המיוחדת שקונספט ה"מוצא מקום" מצא בה מקום.

6 מתוך 7 בסולם האיכות




יום רביעי, 6 בפברואר 2013

הנה מה טוב ומה נעים "שבט אחים"




בס"ד


האלבום החדש (השלישי) "מעבר הצלילים" של הרכב המוסיקה היהודית "שבט אחים" הוא התשובה לאלו שמחפשים ביצועים אינסטרומנטליים יהודיים ברמה גבוהה, בסגנון עיבודים הקרוב למוסיקה קלאסית.

ההרכב שבסיסו הוא שלושה נגנים אח ושתי אחיות, הרב דניאל כהן מבת עין שמפליא לנגן על הקלרינט, רחל קנטרוביץ' על הכינור הקסום שבאלבום ודבורה בילינקי הרוח החיה מאחורי הפרויקט והעיבודים ומנגנת על חליל צד ופיקולו. באלבום חברו אליהם נגנים נוספים, ביתה של דבורה- מרים על כינור, נגן הקלרינט המפורסם חיליק פרנק  שמתארח לשני שירים, מ. זלוטניק – פסנתר, רבקה ארקי- אמר- נגנית התזמורת הסימפונית ורשות השידור לשעבר שמנגנת על נבל ועוד נגנים מצוינים.

באלבום יש 15 רצועות מגוונות ממסורות רבות של מוסיקה יהודית וזמירות שבת החל במוסיקה מזרח אירופאית ועד למוסיקה שמקורה בספרד ובמזרח וכן שתי ניגונים עכשוויים יותר האחד של המלחין והמנצח, נעם שריף, זוכה פרס ישראל 2011, והשני של המלחין שמעון כהן (קוני למל).

העיבודים באלבום כאמור ברובם פונים לסגנון המוסיקה הקלאסית מבחינת ההרמוניות והם מגוונים ונעימים, דבורה הוסיפה ללחן בכמה מהשירים המסורתיים קטעי מעבר חדשים כגון ב"אלי אתה" הידוע של האדמו"ר הזקן מחב"ד שקיבל בסופו קטע חדש ומעניין ו"יום שבתון" הוואלסי הקצבי שמבוצע בעיבוד של חלילי צד ופיקולו בליווי פסנתר שמהדק את המקצב בצורה מקסימה.

אציין כמה רצועות שתפסו את אוזניי במיוחד, "ולירושלים עירך" בלחנו המקסים של אחד מגדולי המלחינים של המוסיקה היהודית לאחר השואה, החזן והמוסיקאי, בן ציון שנקר. נגינת הכינור הקסומה במיוחד של רחל מרגשת מאד והעיבוד מיוחד ונעים.

"יגדל" –בלחן העתיק והמסורתי כשהנבל משמש בתפקיד שמדמה גיטרה קלאסית עם המנעד המיוחד שלו. העיבוד דומה למוסיקה ערבית בה אין אקורדים והוא נעים ואוורירי.

"מה ידידות" בלחן המקפיץ והמוכר ששלח אותי מיידית אל הפסנתר בביתי על מנת להצטרף אל הביצוע הסוחף.

"ריקוד חסידי" – בלחנו הנפלא של נעם שריף ביצוע קלרינט מקסים של חיליק פרנק והרב דניאל כהן.  

"י-ה אכסוף" – הידוע של ר' אהרון מקרלין בביצוע מרגש, "ידיד נפש" בלחנו היפיפה של ר' יצחק אלסטר,  "יום שבתון" עליו כתבתי למעלה ועוד.

הפריע לי מעט שבמיקס לא תמיד נבחר הקול הראשון להיות הגבוה ביותר והסאונד הוא יותר תזמורתי ולעתים דורש האזנה קשובה יותר על מנת לא להאבד (תחילת "מה לך הים") אך יש בכך ברוב השירים ייחודיות וצבע מגוון יותר בעל חן בפני עצמו.

לסיכום מדובר באלבום אינסטרומנטלי מושקע ומגוון שהעיבודים בו ייחודיים ומרתקים. ניכר שהושקעה בו מחשבה רבה הן בבחירת הכלים לכל שיר והן בעיבודים המורכבים והמעניינים שהופכים את ההאזנה לאלבום לחוויה מהנה ומעשירה.

ציון: מקסימלי למוסיקה אינסטרומנטלית - 5 מתוך 7 בסולם האיכות